עם ישראל מקבל את החוקים הפרקטיים, בהמשך למעמד המרגש של קבלת לוחות הברית בפרשה הקודמת. עכשיו זה כבר לא מרגש כל כך. עכשיו מדובר על חוקים, על תכל'ס. אני חושבת שככה זה בחיים. יש לנו רגעים מיוחדים, מכוננים, שמעיפים אותנו קדימה ונותנים לנו כוח אבל יתר הזמן צריך ללכת בדרך ארוכה ומעייפת שתובעת מאיתנו הרבה מאמץ.

בפרשה גם כתוב: "עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן" [כא, כד]. אפשר היה לחשוב שהכוונה היא שאם מישהו עוקר לי עין אז אני עוקר לו גם עין. אבל המפרשים מסבירים שחלילה לי מלעקור עין כנקמה אלא מגיע לי פיצוי כספי ששוויו כשווי הנזק שבאיבוד עין.

ואיך זה קשור לחיי?

זה קשור באופן הזה שאני צריכה לזכור שלא כל מה שאני רואה ומבינה זו באמת הכוונה. יכול להיות שיקרה לי משהו ואני בטוחה שהוא רע, אבל אני צריכה לזכור שאפשר להסתכל על זה אחרת, לפעמים אמצא פרשנות הפוכה שהיא גם נכונה באותה מידה.

בתכל'ס, החיים מורכבים, יש רוח ויש פרקטיקה, יש מקרא ויש מפרשים, יש מטרה ויש אמצעי, יש יעד ויש דרך. והדרך ארוכככההההההה.

רוצה לשתף אתכם שהיה לי שבוע שמח במיוחד. אחותי הקטנה שהייתה בת 14 כשחליתי לראשונה, התארסה אתמול. בנוסף היה לי יום הולדת אתמול וזו המתנה הכי גדולה שיכולתי לבקש. ואיך זה קשור לפרשה? כשחליתי בדקתי נתונים, היה כתוב בכל מקום מהי תוחלת החיים ומה הסיכויים ואני נטיתי ללכת עם ה"עובדות". והנה הקב"ה הראה לי שאפשר לפרש את העובדות אחרת כי תכף אחותי מתחתנת ואני פה כדי לשמוח איתה ומעבר לעובדות, זה משמח אותי לגלות כל פעם שיש גם הפתעות טובות.

שתהיה שבת טובה והרבה שמחות,
חני

—

רעיון אחד מתוך הספר "שבת שלום חני" שיוצא לאור בימים אלו. בספר ליקטו בני משפחתה דברים ומאמרים שכתבה סביב פרשיות השבוע בהיבטים אקטואליים, מחזקים ומעוררים השראה. את הספר תוכלו להשיג בחנויות הספרים המובחרות או הקליקו כאן.